ארנה קזין (נולדה בגלזגו, 1967) היא סופרת, מסאית ומנחת כתיבה בסוגות הממואר, המסה האישית והביקורת. ב-2009 זכתה בפרס לוי אשכול לסופרים עבריים, וב-2020 בפרס מצוינות בהוראה באקדמיה לאמנויות בצלאל, שם היא מלמדת כתיבת ביקורת יותר מתריסר שנים. על קזין נכתב שהיא "כוהנת המסה האישית" בישראל (דבר העורכות, "מאזניים", ספטמבר 2020).

עד היום ראו אור עשרה ספרים שכתבה, ובהם חיבורים של ביקורת תרבות הצריכה, נובלות בלשיות, מסה על כתיבה, אסופת מסות אישיות (ובהן "איך להיות ילדה", "איך להיות לסבית", "איך להיות בת חמישים"), ואסופת המסות, "איך להישאר". קזין חיה בתל אביב עם בת זוגה ושתי בנותיהן.

ספרה החדש, "איך להיות סקוטית – שיעורים בהשתייכות" יראה אור השנה ב"אלטנוילנד". לקראת גיל 60 מבקשת קזין, שחיה בישראל מאז שמלאו לה שנה, לעבור הסבה תרבותית: היא בודקת אם היא יכולה להתרחק מהישראליוּת שלה – שכלפיה היא מרגישה ניכור, אשמה ורתיעה, אבל גם זיקה עזה – ולאמץ במקומה את התרבות הלאומית של סקוטלנד, מולדתה במסה שמערבת ממואר והגוּת, עדוּת אישית וביקורת הלאומנוּת, קזין מתעדת את המאמץ שלה להחליף סיפור לאומי אחד באחר, ומבררת: מה בעצם גורם לאדם להרגיש שייכות לסיפור לאומי גדול? ומה גורם לה עצמה להסתייג כל העת ולהרגיש רחוקה? למה קשה לה כל כך להגיד "אנחנו" ולהתכוון לבני ובנות הלאום שלה?