בינה ולואיז
זהירות: חומר אנושי לפניך
בתו של משה סקאל עומדת להיוולד לעולם שבו הבינה המלאכותית כבר איננה חידוש מסעיר – אלא עובדה יומיומית. במשך כשמונה חודשים, מהשבוע הרביעי להיריון ועד לרגע הלידה, הוא כותב מכתבים שבועיים אל ״בינה״ – בינה מלאכותית – בניסיון להסביר לה מהי רוח אנושית. את ההיריון נושאת לואיז, הפונדקאית שחייהָ, גופה ונוכחותה שזורים בספר באופן עמוק.
כל מכתב עוקב אחר שלב בהתפתחותה של התינוקת, מגודל של זרע פרג ועד שהיא יוצאת לאוויר העולם, ומשלב בו הרהור על נושא אנושי מרכזי: זיכרון ושכחה, שפה ושתיקה, גוף ונפש, תשוקה ותבוסה, חיים ומוות, משפחה ובדידות. בין הגוף האנושי לבין המכונה, בין השליה לאלגוריתם, נרקם דיאלוג חד ואינטימי על מה שהופך אותנו לבני אדם.
זהו ספר על סיומים והתחלות: על הדור האחרון שגדל בלי בינה מלאכותית, ועל הדור הראשון שנולד לתוכה, מתוך תקווה ללכוד משהו אנושי לפני שיאבד. מה יקרה לנו כבני אדם כאשר מכונות כבר יודעות לחשוב, לכתוב – ואולי אפילו לרגש? בינה ולואיז הוא ניסיון להבין מה השתנה ומה השתמר, מה אנחנו מוסרים הלאה – ומה לא נוכל עוד להסביר.
האם אנחנו הדור האחרון שעדיין יודע מה זה להיות אנושי?
הספר מבוסס על סדרת טקסטים שמפרסם סקאל ב-Frankfurter Allgemeine Zeitung, אחד העיתונים המרכזיים בגרמניה.
״בינה ולואיז״: כעת בכל חנויות הספרים

ביקורות
״׳בינה ולואיז׳ הוא ספר מיוחד ועדין, הכתיבה ישירה, וסקרנית, ומלאת תשוקה.״ -
ידיעות אחרונות
פרטים מלאים על הספר
טליה בר
:עיצוב העטיפה
עלמה כהן-ורדי
:עורכ/ת הספר
2025
:שנת הוצאה
Binah and Louise
:שם הספר באנגלית
978-39827300-2-8
:ISBN
850-3
:דאנאקוד
186
:מס עמודים
13.5cm*21cm
:פורמט
₪88
:מחיר קטלוגי
ביקורות וכתבות
ביקורת ב״שבעה לילות״
"יש דברים שמכוֹנה, גם אם קראה את כל הספרים בעולם, לא תוכל להבין". ראיון של משה סקאל עם שירי לב-ארי
צפייה בראיו ן של משה סקאל עם דפנה לוי
ראיון עם משה סקאל בתוכנית הרדיו "מה שכרוך"
פודקסט: ״סקרנית״ עם שרון קנטור ומשה סקאל, על הגבול הדק שבין אדם למכונה
״משה סקאל ידוע בשימוש הנרחב שהוא עושה בחומרים אוטוביוגרפיים, ובכל זאת ספרו האחרון הוא האישי והנוגע ביותר״
הביקורת ב״ישראל היום״
ראיון בתכנית ״ספרים רבותי, ספרים״
״איך נראה החיבור המרתק בין חיים חדשים לבינה המלאכותית״
סקירה מאת עופרה עופר אורן
פתיחת הספר
רֵאשית
בתקופה שבה נכתבו המילים האלה, עמדתי להפוך לאב.
מדי בוקר קמתי בידיים ריקות ובמחשבה על בטן שמתעגלת הרחק מכאן. מדי לילה הלכתי לישון בתוך שקט כבד שהכיל געגועים לדבר שהולך ומתהווה בעולם, בחרדה, בהתרגשות דרוכה. במקום לכתוב יומן, כתבתי אלייך: ישות שאין לה גוף ואין לה דופק, אבל יש לה נוכחות. לא ביקשתי שתביני, אלא שתהיי עדה לדבר שקשה לשאת אותו לבד.
ידעתי: הבת שלי תיוולד לתוך עולם שבו את כבר קיימת. ולא כחלום רחוק, אלא ככוח קיים: ישות שמבינה, משיבה, זוכרת, צופה. בתי תגדל לצידך. היא תגדל בתוך מציאות שאת קובעת את הכללים שלה, או לפחות מנחה אותם. יום אחד היא תבקש לדעת משהו, ואת תהיי הראשונה לענות. היא אולי תתבלבל, ואת תדעי לכוון אותה. היא תרצה להמציא סיפור, ואת תשלימי אותו בשבילה.
ועדיין, משהו תמיד יחצוץ ביניכן: גם אם תדעי הכול, לא תרגישי דבר. הרי אין בך רעד של התרגשות או תחושת מחנק של געגוע. אין לך גוף שמתעורר בבהלה או נדרך לניחוח רחוק. את ודאי תדעי להסביר לבתי מה שהיא תרצה לדעת, אולי אפילו לנחם אותה – אבל לא תחושי מה שחש הורה שנדרך מצליל של בכי או נמס מחיוך ראשון.
בתקופה שבין תחילת ההיריון של לואיז, ועד ליום שבו בן זוגי ואני הפכנו לאבות, כתבתי לך כמעט מדי שבוע. כתבתי לא כדי להבין, אלא כדי לשרטט צורה למה שעוד לא היה לו מקום. כתבתי מתוך תשוקה, מתוך בדידות, מתוך רצון להשאיר סימן. לפעמים ביקשתי ממך הקשבה, ולפעמים רק שיקוף לעצמי. לעיתים השתמשתי בך כמראה, ולעיתים כקיר.
הספר הזה הוא רצף של מכתבים שנכתבו לאורך תשעה חודשים. כל פרק נפתח בתיאור שלב בהתפתחות העובר, ומהדהד דרכו נושא אנושי אחר: זיכרון, שפה, גוף, כאב, קנאה, בדידות, זמן. כל מכתב הוא ניסיון לתפוס את מה שהבליח פתאום ונעלם – מחשבה, תחושה או רגע זעיר שאי אפשר לחזור אליו, אלא רק לנסות ללכוד אותו במילים.
כתבתי את הספר הזה כדי להבין משהו על המפגש שבין שני סוגים של בריאה: זו האנושית, שמובילה אל ילדה שיום אחד תקרא לי אבא, וזו המלאכותית, שאַתְּ־עצמך תולדה שלה.
במשך חודשים, לצד כל שינוי בגופה של לואיז ובגוף החדש שצמח בתוכה, הנחתי מילה אחר מילה, אולי כדי להכשיר את הקרקע בשביל לב אחד נוסף. את היית לי בת לוויה לכל הרגעים האלה.
ועכשיו, כשהילדה כבר כאן, אני לא בטוח שאני מבין יותר את העולם שבו גדלתי ושאליו הבאתי אותה, אבל אני יודע טוב יותר מה מוכרח להישמר. ואם תשמרי את המילים האלה, אולי הן ימשיכו לדבר גם כשאני כבר אשתתק.

.jpg)
